הסכם ממון, פטירה צוואה וירושה

הסכם ממון וצוואה

הכלל הבסיסי, בנושא הלא פשוט הזה, הוא כזה:

הסכם ממון - נועד למצב ששניכם בחיים, ונפרדים.

צוואה – נועדה להסדרת נושאי פטירה, מוות ( חס וחלילה )- והוראות לגבי ירושת הרכוש שלכם שלאחר פטירתכם.

שני מצבים, שני מסמכים שונים לחלוטין.

האם אפשר להורות בהסכם הממון מי יירש אתכם ומי לא?

התשובה היא: כן ולא.

אסביר. העיקרון הבסיסי של צוואה הוא, שהיא ניתנת לשינוי בכל עת, באופן עצמאי ובלתי תלוי באף אחד ובשום מצב.

העיקרון  הבסיסי של הסכם (כל הסכם, לרבות הסכם ממון) הוא, שהוא בלתי ניתן לשינוי באופן חד צדדי.

זה שני דברים הפוכים ומנוגדים זה לזה במהות שלהם.

צוואה ניתנת לשינוי על פי רצונו הבלעדי של המצווה.

הסכם ממון ניתן לשינוי רק בהסכמה הדדית עם בן הזוג.

אם ישנן הוראות בהסכם הממון לגבי פטירה, והורשת רכוש שלכם ליורשים שלכם, איך תשנו את ההוראות האלו, ללא הסכמת בן זוגכם לשינוי ההסכם?

אבל למרות זאת, ה"בלגאן" חוגג. בהרבה הסכמי ממון, מצויים הוראות לגבי פטירה. זוגות שאינם מודעים לחוסר הבהירות שיש בעניין הזה, ועל פי רצונם, "גולשים" גם להסדרת ענייני פטירה בהסכם הממון. אבל אז, אם חלילה תהיה פטירה של אחד מהם, יווצרו סכסוכי יורשים, על פי הדוגמא הבאה:

דוגמא:

יש לאחד מכם דירה. היא, נאמר שלה. אתם מתחתנים. עושים הסכם ממון. רושמים שבפרידה הדירה תישאר שלה ולא שלו. הפרדה רכושית. היא נפטרת. לאחר פטירתה ילבש בן הזוג את הכובע של אלמן, ויבקש לרשת את הדירה ( מכוח חוק הירושה: בן זוג יורש ). כנגד בקשתו, יתייצבו הורי האישה שנפטרה ( נניח שלא נולדו עדיין ילדים ), ויטענו שהם היורשים, מאחר ובהסכם הממון, כך יטענו, היה רשום במפורש, שבפרידה הוא לא יקבל את הדירה. בן הזוג יענה להם, שהקביעה שבהסכם הממון, שהוא לא יירש את הדירה במקרה של פטירה, "לא תופסת", שכן זו הוראה שהייתה חייבת להיעשות אך ורק בצוואה, ולא בהסכם. אם רצתה אשתו ז"ל להקנות את הדירה להוריה ( בפטירתה ), ולנשל אותו, כך יוסיף ויטען בן הזוג, זה חייב היה להיעשות אך ורק בצוואה, ומשלא נעשה כן, כי אז הוא היורש, לפי חוק הירושה ( ולא הוריה ). כתבתי על כך בהרחבה במאמר – "הסכם ממון – מגורים בדירה של אחד מכם".

ואז, תהיה "התנגשות חזיתית" בין החוקים ( חוק הירושה וחוק יחסי ממון בין בני זוג ), הסכם הממון ו.. היעדר הצוואה, ומעל כל אלו, פסיקות ותקדימים של בתי המשפט. בקיצור: בלגאן.

ואז, יקרה מה שאיש לא התכוון שיקרה, וזה, סכסוכי יורשים!

אותה מחלוקת יכולה להתעורר כמובן, גם אם נולדו ילדים. במקרה כזה, אותה מחלוקת כמתואר לעיל, תהיה בין הילדים, לבין אביהם ( לא עלינו ).

מה אני מציע?:

כל מי שעושה הסכם ממון, מוטב לו שיעשה גם צוואה ברורה ומסודרת. במיוחד לאלו בניכם שעושים הסכם ממון מסוג של הפרדה רכושית ( מלאה או חלקית ), ומתכוונים שבפרידה ( ומוות זה פרידה ), בן זוגכם לא יירש את רכושכם. במקרה כזה, צוואה היא חובה.

צוואה תהיה מסמך משלים להסכם הממון, ולא סותר אותו.

לדוגמא: אם אתם מעוניינים לקבוע בהסכם הממון, שלאחר פטירתכם, בן זוגכם ימשיך לגור בדירה שהיא שלכם, וישלם או לא ישלם שכר דירה ליורשים שלכם, לתקופה כזו או אחרת, ערכו צוואה התואמת את הקביעה הזו שבהסכם הממון. תקבעו בצוואה, שילדיכם, או הוריכם יורשים את הדירה, אך בכפוף להתחייבות  שלכם לבן זוגכם, שבהסכם הממון.

לאלו מכם שמעוניינים להתעמק בעניין, אני מציע לקרוא את המאמר המפורט שלהן. אמנם הוא משנת 2010, אבל הוא מיטיב להציג את הבעייתיות של הנושא, שמקורה בחקיקה לא ברורה, או סותרת, אם תרצו ( בין חוק הירושה לחוק יחסי ממון ).