אתם יודעים כבר, שלהסכם ממון, יש מחיר. ואני לא מתכוון לשכר הטרחה של עורך הדין. אני מתכוון שלעתים, עצם העלאת הנושא, יכול ליצור משבר אמון בזוגיות שלכם. ואני עדיין לא מדבר על התוכן של ההסכם. על ההסדרים עצמם.
ולכן, אתם מתלבטים. לעתים אתם ממש נלחצים מהמחשבה על זה. אולי אתם ב"סד" כזה, של "בין הפטיש והסדן". מצד אחד, המשפחות שלכם, החברים שלכם, אתם עצמכם, הלוחצים לעשות הסכם ממון. אבל מצד שני, אוחזת בכם החלחלה, מהתגובה האפשרית של בן/בת זוגכם. מהאפשרות שמערכת היחסים ( לעתים השברירית, הבתולית, זו המתהווה- בראשית דרכה ) תיפגע.
הדברים הללו שאני כותב, ידועים לי מקרוב. כיוון שאני עוסק אך ורק בהסכמי ממון ( ובצוואות המשלימות את הנושא ), אני נחשף לדילמה שלכם, לעתים למצוקה שלכם, בשיחות טלפון ארוכות וממושכות שאני מקיים אתכם, עוד בטרם החלטתם בנושא.
נכון. כל מערכת יחסים לגופה. אתם מכירים את עצמכם. אתם מכירים את בן/בת זוגכם. מכירים את המשפחות של בן/בת זוגכם ושלכם. מכירים את הרגישויות. מכירים את היקפי הרכוש שלגביהם תרצו הסדרי ממון. לכן, זה קצת יומרני לומר, שיש מודל או נוסחה אחת, הנכונים לכל הזוגות. אבל מה שאני יכול לעשות, זה לכתוב לכם מה שנראה לי, כמכנה משותף, הנכון, באופן כללי לרובכם.
שלב ראשון- קבלת החלטה.
ראשית, בררו ביניכם לבין עצמכם, בהתייעצות עם עורך דין הסכם ממון, אם בכלל אתם צריכים הסכם ממון. או נכון יותר, עד כמה זה קריטי, בנתוני הממון והרכוש שלכם, אם לא תעשו בכלל הסכם ממון. אולי יתברר לכם, שמה שאתם רוצים להסדיר, ממילא מוסדר כבר בחוק ( חוק יחסי ממון בין בני זוג – להלן "החוק" ). ואם כך, אולי יתברר לכם, שאין צורך בכלל בהסכם ממון.
לדוגמא:
אין לכם רכוש משמעותי כעת. אתם מעוניינים לקבוע, באופן מצומצם, לגבי נושאים מוגדרים, כך:
1. אם וכאשר תקבלו מתנות ו/או ירושות מהמשפחות שלכם, זה יישאר של מי שקיבל אותן.
2. הצבירות הסוציאליות שלכם במקומות העבודה ( קרן פנסיה/השתלמות/גמל ביטוחי מנהלים צבירות לפיצויי פיטורין וכיו"ב ), יהיו משותפות מיום הנישואין.
3. המשכורות וההכנסות שלכם, יהיו משותפות.
4. רכישות שתעשו בעתיד- יהיו משותפות ושוות.
אם כוונתכם היא להסדיר אך ורק את הנושאים האלו, באופן קצר וענייני, אז הרי הנושאים האלו ממילא מוסדרים וקבועים כבר בחוק. ואם כך, אולי אתם בכלל "פטורים" מכל הדילמה. ואין צורך לזעזע את הזוגיות.
החלטה על הסכם ממון ספציפי
אולי תרצו להחליט, שכל מה שרלוונטי עבורכם זה להסדיר נושא אחד בלבד. לדוגמא, לאחד מכם יש דירה בבעלותו. הוא מעוניין שבכל מקרה, הדירה, השבחתה, פירותיה, החלפתה בדירה אחרת וכו'- תישאר שלו במהלך הקשר ובפרידה. החלטה כזו, אפשר ותתקבל בהבנה על ידי בן/בת זוגתכם, ויהיה יותר קל "להעביר" אותה. אולי. ולכן, אולי תרצו לקבל החלטה, בהתייעצות כמובן, לערוך הסכם ממון על דירה בלבד. או הסכם ממון על מתנות וירושות. או הסכם ממון על עסק משפחתי שלכם וכיו"ב.
ההחלטה היא החלטה ובחירה שלכם. אף איש מקצוע לא יחליט במקומכם. כמו בקבלת החלטה על טיפול רפואי מסוים, בסופו של דבר, אתם מחליטים ( ולא הרופא ), איזה טיפול לקבל, מבין האפשרויות השונות הקיימות. זה ככה גם בהסכמי ממון. אנא היעזרו גם במאמר הזה: איזה הסכם ממון אתם רוצים?
המלצת עורך דין גנור
כותב המאמר ( עורך דין אורי גנור ), משוכנע ויודע, שההסדרים שקבועים בחוק, אינם מספקים ואינם טובים, גם אם הם חופפים את ההסדרים שבדוגמא הראשונה שהובאה לעיל.
כמו כן, כל הסדר ספציפי, משאיר נושאים רבים וחשובים פתוחים ולא מוסדרים. אז אולי על הדירה המוסדרת בהסכם, לא יהיה סכסוך בפרידה. אבל מה עם שלל הנושאים האחרים? ( וכמובן שכשאני מדבר על פרידה, כוונתי לפרידה כזו שיש בה רגשות ואכזבות קשים, פרידה עכורה ). אנא ראו את נושאי ההסדרה כאן. ( גוללו את הדף שייפתח ותמצאו רשימת נושאים ).
ולכן, ההמלצה שלי היא, שההחלטה היחידה שאתם צריכים לקבל היא, לעשות הסכם ממון. יסודי. מקיף. לא משנה, לא רלוונטי, אם החוק מסדיר כבר בדיוק מה שאתם רוצים להסדיר או לא. אנא ראו הסבר לאמור במאמר הבא: "הסכם ממון הטעות הקריטית שלכם".
ספרו לבן/בת זוגכם על החלטתכם בהקדם
לאחר שהחלטתם, אל תדחו את המועד לספר לבת/בן זוגכם על החלטתכם. לא מומלץ לספר זמן קצר לפני החתונה. ודאי לא לאחר הוצאת ההזמנות לחתונה. נישמע דרמטי, אתם אומרים? ובכן, זה לא. לעתים, זה מוקש רציני, ואם כבר הוא יתפוצץ המוקש הזה, מוטב מוקדם מאשר מאוחר.
הצגת הנושא לבן/בת זוגכם
ארגיע אתכם. ברוב המקרים, בן/בת זוגכם, מכירים את הנושא. הנושא של הסכמי ממון בין בני זוג, מאוד מדובר ומתוקשר, ברשתות החברתיות, בעיתונים, בטלוויזיה וכו'. אולי אפילו בן/בת הזוג שלכם, חשב/ה על זה לבד, ואף התלבט/ה, איך להציג את זה בפניכם. וגם אם הם יהיו מופתעים, קבלו את זה בערבון מוגבל.
נכון. אני לא פסיכולוג ולא יועץ זוגיות. מה שאכתוב להלן, איננו משפטי. אבל אני יודע את הדברים, ממה שלמדתי מכם, מאות הזוגות שעשיתי להם את הסכמי הממון:
מצאו את הטיימינג הנכון והוא, כשאתם בהרמוניה, איזון ושלווה בקשר. שלבו את הצגת הנושא, יחד עם דיבור על כוונתכם ורצונכם להעמיק את הקשר, ואולי אף למסד אותו.
בהחלט אפשר, במקום שהרכוש שיש לכם, או יהיה לכם בעתיד- מקורו במשפחות שלכם, לומר שזה מגיע גם כבקשה של המשפחות שלכם ( "בקשה", ולא צריך להשתמש במילה "דרישה" ).
שימו דגש על כך שהסכם ממון הוא אינטרס משותף של שניכם ( גם אם לבן/בת זוגכם אין רכוש ), ושל הילדים שיש או יוולדו לכם בעתיד, והוא: למנוע סכסוך קשה, פוגעני ויקר בפרידה.
אם יש ביניכם פערי רכוש או הכנסות גדולים, אל תמהרו לומר שהסיבה להסכם ממון היא הגנה או החרגה של אותו רכוש נפרד, מהשותפות הזוגית. מוקדם מידי. כדאי שתציעו להתייעץ עם עורך דין משותף אחד ( ולא שני עורכי דין ). כניסה לפרטים, למהות ההסדרה, נראה לי, עם כל הכבוד, שזה צריך להיעשות בהדרכה של עורך דין משותף, שייבחר על ידי שניכם.
והמון עדינות ורגישות.
בהצלחה!
