דוא"ל: ganoradv@gmail.com

הסכם ממון – בני זוג מאותו המין

( כותב המאמר, עורך דין הסכם ממון אורי גנור, הנו עורך הדין היחידי בישראל, העוסק באופן בלעדי ובלבדי, אך ורק בהסכמי ממון – ובצוואות המשלימות את הסכם הממון ).

למה דווקא בני זוג מאותו המין צריכים הסכם ממון? מהי הטעות הרווחת בהקשר שלכם? אנא קראו את המאמר הזה.

הטעות הרווחת

כל זוג חייב לשקול לעשות הסכם ממון. אבל בעוד שלגבי בני זוג נשואים, קיים הסדר ממוני ורכושי מסוים ( שטחי ולא מספיק ), בחוק הנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, ( אקרא לו במאמר הזה "החוק" ), אזי לגבי מי שאינם נשואים, החוק איננו חל. במקומו, יש לקט של תקדימים לאו דווקא אחידים ( ולעתים אף סותרים ), של פסקי דין שניתנו על ידי שופטים שונים בסכסוכי ממון בין בני זוג, וכן קיימת חזקה אקדמית ומופשטת, הידועה בשם "חזקת השיתוף", שאולי חלה עליכם.

אז אם כך, מה לגביכם בני הזוג מאותו המין, שנישאו זה לזו בחו"ל? לכאורה, כך אתם סבורים בטעות, יש הסדר, הלא הוא החוק- הוא ההסדר הממוני החל על זוגות נשואים, ולכן, מאחר ונישאתם, אין צורך בהסכם ממון.

כי אם החוק הזה חל על זוגות הטרוגניים שנישאו בחו"ל, למה שהוא לא יחול גם עליכם? גם אתם נישאתם בחו"ל, לא?. הרי אין כל סיבה, כך אתם טועים לחשוב,  שהחוק הזה לא יחול גם עליכם. זה לא הגיוני. למה לא הגיוני? כיוון שהחוק הזה בסך הכל קובע הסדרים כלכליים, ענייני ממון ורכוש, בין שני אנשים. זהו. הוא איננו קובע סטטוס כלשהו בהקשר של המעמד האישי והזוגי שלכם. ולכן, מן הסתם, ברור שהוא חל עליכם.

ואז, חלק מכם, זוגות חד מיניים שנישאו, סבורים בטעות שמאחר והחוק חל עליכם, יש לכם כבר הסדרי ממון, והם אלו הקבועים בחוק,  ולכן אתם פטורים מהצורך לעשות הסכמי ממון. זו טעות גדולה ונפוצה.

מה הסיבה שהחוק הזה איננו חל עליכם?

הנורמות החוקיות בישראל ( חוקים ופסיקת בתי המשפט ), לגבי בני זוג, קבעו למעשה  2 קבוצות: האחת, גבר ואישה הנשואים זה לזו, שזה רוב האוכלוסייה,  והשנייה, גבר ואישה שלא נישאו זה לזו, אך חיים ביחד כבני זוג, המנהלים משק בית משותף, הלא הם ה"ידועים בציבור".

בני זוג מאותו המין, שובצו על ידי הנורמות הנ"ל  לקבוצת "הידועים בציבור", אפילו אם נישאו, שכן נישואים שלהם אינם מוכרים בישראל, ואינם "תופסים". לכן, כשחוק יחסי ממון הנ"ל מדבר ומוחל על זוגות נשואים בלבד, כוונתו היא לנישואין "חוקיים" בישראל.

האם אפשרי שבעתיד החוק הזה כן יוחל עליכם?

בוודאי. בהחלט ניתן להעמיד את זה למבחן בית המשפט. יבוא זוג חד מיני שנישא, ובמסגרת סכסוך ממון ביניהם, יבקש אחד מהם לטעון שהחוק הזה כן חל עליהם, מאחר וחיו כזוג, ומאחר ונישאו. הטענה תהיה, שהחוק איננו מדבר על נישואים חוקיים, מוכרים, או שאינם כאלו. הטענה תהיה, שהחוק קובע הסדרים כלכליים בלבד, ואיננו עוסק בהכרה בנישואין של בני זוג חד מיניים. בהחלט תיתכן פרשנות המחילה את החוק גם על בני זוג מאותו המין. אבל בינתיים, זה איננו המצב, ולכן מתבקשת הערנות, ותשומת הלב שלכם לאזהרה שבמאמר, לאמור: גם אם נישאתם, אין לכם את "המטרייה" המסדירה את ענייני הרכוש ביניכם, בדמות חוק יחסי ממון.

מה קורה כשהחוק חל, וכשהחוק איננו חל?
דוגמאות:

מתנות וירושות מהמשפחות שלכם-  החוק קובע שהן אישיות של המקבל אותן, ובפרידה הן יוצאות אתו. אם החוק איננו חל, בהחלט יוכל מי מבניכם שלא קיבל את הירושה, לטעון כי חלקה שלו, ואם טענתו תידחה, יוכל לטעון אולי כי עליית ערכה ( השבח ), שצמח בתקופת הזוגיות, צריך להתחלק.

צבירות סוציאליות ( קרן השתלמות, קרנות פנסיה ו/או גמל, ביטוחי מנהלים, זכאות לפיצויי פיטורין במקום העבודה וכיו"ב )- החוק קובע שהצבירות הללו משותפות. של שניכם, בלי קשר לזהות הצובר אותן ו/או לגובה הצבירות. ( וזה מצטבר לסכומים משמעותיים על פני השנים ).

אם החוק איננו חל, ספק אם כך ייקבע לגביכם, בני הזוג החד מיניים. בהחלט תישמע הטענה שהצבירות האלו הן אישיות.

משכורות במקומות העבודה, כולל רווחים מעסקים, בונוסים, אופציות, הקצאת מניות וכיו"ב )-  החוק קובע שכל מה שנצבר במהלך הזוגיות, וזה כולל לטעמי, גם משכורות, רווחים והכנסות כוללות של כל אחד מכם, זה משותף. תארו לעצמכם מצב, שאחד מכם משתכר  פי 3 מהשני, ואז בפרידה ( עכורה, שאין בה הידברות ), מי שהשתכר פחות, יגיש תביעה רטרואקטיבית לאיזון משאבים בעניין הזה.

מוניטין אישי ונכסי קריירה-  לפי החוק, והפסיקה, אם זה נצבר בתקופת הזוגיות, יבוצע איזון משאבים מסוים בעניין הזה. מי מבני הזוג שהפך במהלך שנות הנישואים להיות למשל רופא מומחה, מנהל מחלקה בבית חולים, ולכן יש לו מוניטין משמעותי ביום הפרידה, יצטרך להתחלק עם בן זוגו. אם החוק איננו חל- אין לדעת.

חובות-  אם החוק חל, ייתכן שהחובות שאחד מכם יצבור במהלך חיי הזוגיות יחולו על שניכם. אם החוק איננו חל, הכל פתוח.

איך להחיל את החוק עליכם?

החוק אמנם איננו חל עליכם, אבל אם תרצו, אתם רשאים להחיל אותו עליכם. קחו פיסת נייר, כתבו עליה שאתם מחילים עליכם את החוק, תחתמו, והנה ההסדר שלכם. החוק. אפילו אין צורך לאשר את זה בבית המשפט או לחתום בפני נוטריון ( אבל המלצתי היא כן לאשר את זה בבית המשפט לענייני משפחה! ).

אבל החוק לא מספיק. הוא שטחי, מינימליסטי, ואיננו נותן מענה לרוב הנושאים שראוי להסדיר אותם בהסכם. החוק קבע כללים ועקרונות, אבל כמו מרבית החוקים, השאיר את רוב הנושאים, הפרטים הקטנים ( שהם העיקר, מכירים את הספר "אלוהי הדברים הקטנים? ), להכרעת בית המשפט, ואתם ממש לא רוצים להשאיר את גורל הרכוש שלכם, שעמלתם רבות לצבירתו, לשופט משה, או לשופטת שולה..לכו דעו מה יהיה.

מטרת הסכם הממון

כשאתם חיים בזוגיות, זה אומר, בין אם תרצו ובין אם לאו, שאתם נמצאים בסוג של שותפות.

ברור שהשותפות הזו כוללת חברות, דאגה ואהבה הדדית. חיים משפחתיים וחברתיים כזוג. קיום יחסי מין. גידול ילדים משותפים.

אבל בשותפות הזו מתקיימים גם ענייני ממון ורכוש. אתם קונים אוכל ואוכלים ביחד. נוסעים לטיולים ביחד. רוכשים ציוד וריהוט לדירה. משתמשים לעתים ברכב אחד. לא בהכרח "מתחשבנים" על ההוצאות השוטפות וארוחות במסעדות.

מאידך, למרות השותפות, למרות ה"ביחד", יש גם את הנפרד.  כל אחד מכם צובר רכוש בנפרד. כל אחד מכם משתכר מעבודתו סכומים שונים מבן זוגו, לעתים בפערים משמעותיים. לכל אחד מכם יש רכוש שהיה שלו עוד מלפני שהכרתם. כל אחד מכם מתפתח באופן אחר מבן זוגו, למשל צובר מוניטין אישי, קניין רוחני ונכסי קריירה. כל אחד מכם יקבל במהלך הקשר הזוגי, מתנות וירושות ( חלילה ) ממשפחתו. כל אחד מכם צובר רכוש ו "צבירות סוציאליות" שונות, לעתים בהפרשים ניכרים מבן זוגו.

במהלך שנות הזוגיות, הרכוש שלכם ( האישי או המשותף ) מחליף צורה. משביח את עצמו.

גם אם הדברים ברורים בהתחלת הקשר ( מה משותף ומה נפרד, אישי ), במשך השנים, הדברים מתערבבים. הגבולות מיטשטשים.

ואז, אם תיפרדו ( זה יותר מ"יכול לקרות", נכון? ) –  איזה חלק מהרכוש המשותף שאתם צוברים ( לעתים בהשקעות בלתי שוות ), שייך לכל אחד מכם ? ומה מהרכוש הנפרד של כל אחד מכם, הופך במהלך אריכות הקשר הזוגי למשותף?

תסכימו איתי, שגם אם יש לכם תשובה לשאלות הנ"ל, לא בטוח שלבן זוגכם יש את אותה תשובה. ביחוד אם הפרידה היא בנסיבות עכורות, לא עלינו, מה שמטשטש לעתים את ההיגיון הבריא, ומשכיח ( ומצמיח ) "עובדות" מפתיעות למיניהן.

ואם התשובות שלך ושל בן זוגך לשאלות הנ"ל שונות, הנה לכם מחלוקת אפשרית. הנה לכם "בלגאן", וסכסוך אפשרי.  וכשיש מחלוקת בענייני ממון ורכוש, היא מתבררת בבית משפט. אני מבטיח לכם, כעורך דין ותיק, שאתם ממש לא רוצים להגיע למקום הזה שנקרא בית משפט. זה יקר. פוגעני רגשית. שואב לתוכו את המשפחות שלכם. ונמשך שנים.

הפתרון האולטימטיבי, למניעת סכסוך, זה הסכם ממון. קראו במדריך המפורט על הסכם ממון.

הסכם הממון לא רק שימנע סכסוך בפרידה, הוא גם יעשה מה שנקרא "שלום בית", ויתרום לחיזוק הקשר הזוגי במהלכו. כל אחד ידע מראש מה שלו ומה איננו שלו. אף אחד לא יחשוש שמא, מה שהוא מרוויח או צובר או מקבל באופן אישי, יילקח ממנו על ידי בן זוגו החמדן לא עלינו. ואז תיסלל הדרך, לכל אחד מכם, להמשיך לצמוח, להתפתח ו"לגדול", מבלי כל חשש. והציפיות הכלכליות מהקשר הזוגי בינכם, יתוחמו וישורטטו מראש, בהסדרים מוסכמים בהסכם הממון.

ההסדרים יכולים כמובן להיות גם מסוג של שיתוף מרבי בינכם. אבל בקביעה מראש, ולא כתוצאה מעורפלת מקשר מתמשך, תוצאה שתיראה לכל אחד מכם שונה לגמרי, בפרידה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
עו"ד אורי גנור

עו"ד אורי גנור

עורך דין הסכם ממון אורי גנור, הנו המשרד היחיד בישראל, העוסק ומתמחה, באופן בלבדי, יחודי וארצי, אך ורק, בהסכמי ממון בין בני זוג, ופועל כ – עו"ד הסכם ממון בלבד.

עוד מאמרים שכדאי לך לקרוא:

גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן