הסכם חיים משותפים

כשאתם רוצים לערוך ביניכם הסכם חיים משותפים, אנא שימו לב לצירוף המילים שבכותרת. אנחנו מדברים על "הסכם" ואנחנו מדברים על "חיים משותפים".

שני המונחים הנ"ל, במובנים מסוימים, נמצאים בסתירה האחד עם השני.

כי אם אתם מדברים על "חיים משותפים", אתם ודאי מדברים על שותפות, הקמת משפחה, חברות, אהבה וכיו"ב. נכון, כמו פעם. בלי הסכמים. בלי תנאים. זוגיות ללא תנאי, ולא זוגיות על תנאי.

אבל אם אנחנו מכניסים לתוך זה "הסכם", שזה רשימה של תנאים, הסדרים, כתובים, מחייבים, משפטיים, עורכי דין בית משפט ( לגבי אישור ההסכם לעתים ), וכאלה עניינים, זה לכאורה כבר לא חיים משותפים, במובן הנ"ל. הסכם חיים משותפים

לכן, כשאתם רוצים לבנות את חיי הזוגיות שלכם, זה בסדר, אבל אל תמהרו להכניס את הכל לסד הזה שנקרא הסכם, ולא משנה מה יהיה שם המסמך, הסכם חיים משותפים, הסכם ממון, הסכם שותפות, הסכם זוגיות וכיו"ב- זה אותו דבר.

אני מבקש להפנות אתכם למאמר שפרסמתי הכולל התייחסות למה שכתבתי למעלה: המאמר

הסכם חיים משותפים נכון, שלוקח בחשבון את שני האלמנטים הנ"ל, חייב למצוא איזון ביניהם. הוא יהיה לא יותר מידי "הסכם" ולא יותר מידי "משותף". קצת מזה וקצת מזה.הרעיון הוא, שמצד אחד לאפשר אינדיבידואליות וצמיחה כלכלית לכל אחד מכם בנפרד, אבל מצד שני, לא לשכוח ששניכם ( בדרך כלל אחד מכם, בעל פחות רכוש מבניכם ),

רוצים שהתא המשפחתי, המסגרת המשפחתית, תאפשר לכם להיבנות ולצבור רכוש ביחד. התא המשפחתי המשותף, יהיה  לא רק מסגרת משפחתית קלאסית, להבאת ילדים, אלא גם מסגרת כלכלית, שבו יחול הכלל של טובים השניים מן האחד.

איך עושים את זה?

קודם כל בעדינות. ברגישות. בסבלנות. אחר כך, אתם ניגשים לתהליך ביחד. שניכם בוחרים בעורך דין אחד. לא שניים. אנא ראו את המאמר: "הסכם ממון – אנטומיה של כישלון ידוע מראש"

מבחינת תוכנו של ההסכם, הוא דומה לכל הסכם ממון רגיל אחר, עליו כתבתי באריכות במדריך המפורט, אותו תוכלו למצוא כאן.

השארת תגובה