עורך דין הסכם ממון ונוטריון אורי גנור

כל הזוגות, בכל השלבים והמצבים השונים של חיי הזוגיות שלהם, יכולים ( וצריכים ) לעשות הסכם ממון: הסכם ממון לפני נישואין ( חתונה ), וראו גם כאן, הסכם ממון לאחר החתונה, וראו גם כאן, הסכם ממון בין ידועים בציבור, הסכם ממון בין בני זוג מאותו המין וכיו"ב.

תמצאו באתר חומר ומאמרים המתייחסים לנושאי ההסדרה האפשריים, כדלקמן: הסכם ממון- הפרדה רכושית מלאה ומוחלטת, הסכם ממון נישואים שניים,    אישור הסכם ממון,    הסכם ממון על מתנות, ירושות מהמשפחה,    הסכם ממון ומזונות ילדים,     הסכם ממון וחלוקת רכוש,   הסכם ממון על עסק,  הסכם ממון ומשכנתא,       הסכם ממון וכתובה,      הסכם ממון עם עובדת זרה,      הסכם ממון פיקטיבי,      הסכם ממון ופטירה, צוואה וירושה,     שינוי הסכם ממון,      איך מבטלים הסכם ממון,      הסכם ממון דירה בבעלות אחד מכם, הסכם ממון פנסיה,     עדכון הסכם ממון.   

אפשר ומי מכם, שמחפש כעת חומר על הסכם ממון, מי שקורא כעת את השורות האלו ממש, עושה את זה בחשש מסוים. באי נוחות. נכון? אני צודק? אז בואו נאמר את האמת.

מעוניינים באמת?  

החשש הזה, אי הנוחות הזו, לא רק שהם מובנים, הם גם מוצדקים!. זה אכן לא נעים, כאשר אחד מכם פונה לבן זוגו, לעתים רגע לפני שמתחתנים, ומבקש לערוך הסכם ממון. זה יכול להיות כמו רעם ביום בהיר. הסיבה היא, שהרעיון הזה, נתפס כהבעת חוסר אמון. ואכן, ללא ספק, יש בזה פוטנציאל לפגוע בקשר, ולעתים, לא עלינו, להרוס אותו. ביקשתם את האמת? קיבלתם. אבל אל תיבהלו. יש פתרונות.

הסכם ממון נועד לעשות סדר מראש, לגבי הרכוש שלכם, מבעוד יום, ערב הקמת/מיסוד/המשך הקשר הזוגי, כשאתם עדיין ביחסי אהבה וחברות, ויש הידברות. הסכם הממון, מנצל את החברות וההידברות הקיימים ביניכם כיום, ובונה לכם את ההסכם שלכם, את "הסכם הגירושין" אם תרצו ( נכון, לא "כייף" לקרוא את זה ), למצב שבו החברות והאהבה, יידחקו הצידה, בשעת פרידה, שיכולה להיות לעתים עכורה, מסיבות רבות.

כל מה שיעשה את ההבדל, בין הצלחה להשיג את ההסכם, לבין כישלון, זה ה"איך". איך תעשו את זה. איך תעלו את הנושא. כמה רגישים ועדינים תהיו. ובהמשך כמובן, האם תרצו, לעשות פשרות מסויומות, לגבי פערי הרכוש שביניכם. ( לא פשוט, נכון? ). כדי להצליח בשלב הקריטי הזה של ה"איך"- תתקשרו אלי לפני הפנייה לבן זוגכם. ואם לא אלי, ליועץ זוגיות, או לחבר קרוב, או למשפחה, או לכל מי שיוכל להנחות אתכם ( שהרי לכם אין ניסיון בזה, וגם אם יש, בגלל המעורבות הרגשית שלכם, תתקשו לבד ).

ההגדרה של "ממון" שבהסכם הממון, קצת מטעה, שכן היא איננה מתיחסת רק לכסף. "ממון" - כולל את כל סוגי הרכוש והזכויות, ללא יוצא מן הכלל. במילים אחרות: כל מה שיש לו ערך כספי ( בעבר בהווה ובעתיד ). הכל.

אני מבקש להבהיר טעות נפוצה. הסכם הממון נועד לשרת לאו דווקא את בעלי הרכוש שביניכם. הוא איננו רק לטובת "מי שיש לו". הסכם ממון הוא אינטרס משותף של שניכם, גם של מי שאין לו. אשמח להסביר, גם בטלפון,  לאלו מביניכם שאין להם רכוש, או שיש להם פחות מבן זוגם,  למה גם להם, כדאי לעשות הסכם ממון.

הסכם ממון הוא מסמך משפטי, הצופה פני עתיד, ואמור להסדיר את כל ענייני הרכוש שלכם, אלו הקיימים כעת, ואלו שיתקבלו או תצברו בעתיד ( ביחד ולחוד ), ולרבות ה"גלגול" של הרכוש הזה, או עליית הערך שלו, על פני שנות הזוגיות הרבות שלכם ( עד 120 אמן! ), וחשוב: צבירת חובות.

אתם לא צריכים את הסכם הממון ל"יומיום". שימו אותו במגירה, ותנעלו אותה ( רק אל תאבדו את המפתח ). היה ותפרדו- תוציאו אותו. כל ענייני הרכוש שביניכם וחלוקתו, יהיו מוסדרים ומוכנים לכם מראש. הכל יהיה כבר כתוב, חתום וסגור. זה יחסוך לכם "מלחמות" מתישות האחד בשני, ופגיעה בכם, בילדיכם ובמשפחות שלכם, שיישאבו לתוך הסכסוך המר ( בהנחה שהפרידה תהיה עכורה, מה שתסכימו איתי, יכול לקרות ).

וגם: הסכם ממון בכפיה, עושק, ניצול מצוקת המתקשר והטעיה.

אתם רוצים שהסכם הממון שתעשו, יהיה "עמיד" וחסין, בפני אפשרות של ביטולו בעתיד. אתם רוצים, שאם תזדקקו לו בשעת פרידה, כדי שיגן עליכם ( ועל רכושכם ), השופט לא יוכל להתנער ממנו, או להפחית ממשקלו. אתם רוצים שהשופט יאמר: "כזה ראה וקדש".

אתם בקיצור רוצים הסכם, כמו שאתם אומרים לי: "בונקר".

וההסכם אכן כתוב בפירוט, ובאופן שאיננו משתמע לשתי פנים. ההסכם עצמו הוא אכן "בונקר".

אבל, מה לעשות, ולעתים נסיבות הכנת וחתימת ההסכם, ה"מסביב", כל מה שהביא אתכם לחתום על ההסכם, כל "הרעש והמוסיקה", מאפשרים לבן זוגכם לנסות ולערער על ההסכם.

מה הכוונה?

הנה מה שאומר בענייננו חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:

"הטעיה

15.   מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

טעות סופר

.......

כפיה

17.   (א)  מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

           (ב)  ......

עושק

18.   מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

לא אכנס במאמר הזה לכל אותם מקרים ברורים, חד משמעיים, שבהם יהיה ההסכם ( או חלק ממנו ) בטל. הם מובנים מאליהם. למשל, אם מישהו כיוון אקדח לבן זוגו, ואיים עליו שאם לא יחתום, הוא יירה בו, הלחץ והכפייה מובנים מאליהם. ההסכם הזה, הושג תחת לחץ וכפייה, והוא מבוטל. או אם למשל מישהו הטעה את בן זוגו לחשוב שיש לו דירה, ובהסתמך על כך בן הזוג חתם על הסכם ממון, ולפיו הוא מעביר לבן הזו מיליון ₪- גם זה מקרה מובהק וברור של הטעייה. המקרים האלו נדירים וברורים, ולא אתייחס אליהם.

אדגים כאן מקרים רווחים:

1. אחד מכם מרים אלי טלפון, ושואל את השאלות שלו לגבי הסכם ממון. מתנהלת שיחה. הוא מציג בשיחה הזו את עמדתו לגבי מה יכלול הסכם הממון עם בן הזוג האחר. עד כאן, בסדר. אבל, אותו מתקשר( ת ), מבקש גם להיפגש איתי ביחידות. בלי הצד השני. בנוסף, הוא מבקש כי אחבר טיוטה, חד צדדית, "מהצד שלו", ואתן לו את הטיוטה הזו, על מנת שיחתים את בת זוגו.

הוא מספר לה, שעוה"ד שהכין את ההסכם, דאג בו גם ל"אינטרסים שלה", מה שאיננו נכון כמובן. היא אמנם מאמינה, אבל מבקשת להתייעץ עם עורך דין מטעמה. הוא מתנגד לכך ( זה קורה הרבה במגזר החרדי ). בסופו של דבר, היא חותמת על הסכם הממון איך שהוצג לה.

בפרידה, היא תוכל להעלות טענה מסוג של הטעיה וגם לחץ ( מנע ממנה להתייעץ עם עו"ד ). אמת נכון הדבר, שהיא יכלה להתייעץ עם עו"ד למרות התנגדותו של בן זוגה. נכון שהיא יכלה שלא לחתום, והיא בחרה כן לחתום. כביכול, לקחה את הסיכון.

הכל נכון. אבל- האם אתם רוצים שמי שיכריע בעניין, יהיה השופט האלמוני, היצירתי והליברלי? והוא יפסוק על פי השקפת עולמו והבנתו? על פי פרשנותו הוא את הדין והפסיקה?

מסקנה: אל תכפו על בן זוגכם חתימה על מסמך, שהוא לא היה שותף מלא לחיבורו והכנתו, מההתחלה.

2. קורה לא אחת, שההורים של אחד מכם ( ולעתים אח או אחות ), מבקשים להיות מעורבים בתהליך. זה בסדר. אבל הם מבקשים להיות נוכחים בפגישה עצמה, אצל עורך הדין, שבה מוכרעים הנושאים הרלוונטיים. ובואו נניח, שמדובר בהורים כריזמטיים וסמכותיים. מכירים כאלו?

לנוכחות ולמעורבות העמוקה הזו, של המשפחה של אחד מכם, יכולה להיות השפעה לא רצויה,  על הצד השני. הוא יוכל לטעון, שרק בגלל ההשפעה הזו, הוא נלחץ וחתם. שהיה לו "לא נעים" להשמיע את עמדותיו בנוכחותם, בייחוד עמדות שהן לכאורה נגד עמדת ההורים. ולאחר שהפגישה הסתיימה, וכבר חוברה טיוטה, היה לו כבר קשה, או מאוחר להתנגד לה.

כמו בדוגמא הנ"ל, אני לא אומר שההסכם יבוטל. אכן, היה לבן הזוג "הלחוץ", די והותר זמן להתעשת מהפגישה הטראומטית ( מבחינתו ), להתייעץ עם הוריו, לשוחח עם בן זוגו וכיו"ב. בהחלט הייתה לו בחירה חופשית, ודרך לנסיגה. אבל- מי יכריע בסוגיה הזו של הלחץ? נכון, השופט ולא אתם. ומה יכריע השופט? לא תדעו, עד שתצא הכרעתו.

מסקנה: אל תביאו את ההורים או האחות שישבו ויהיו נוכחים בפגישה. בהחלט מומלץ ומבורך להראות את הטיוטה להורים. להתייעץ אתם. הם הרי צד, מקור שממנו יגיעו אליכם בעתיד כספים. אבל, זה בינכם לבין הוריכם.

3. אתם שבוע או חודש לפני הנישואין. ההזמנות יצאו. האולם הוזמן או שולם. אבל רק כעת נזכרתם לטפל בהסכם. מתברר שיש בניכם מחלוקות קשים. זוויות ראייה שונות. מה שאתם מתבקשים לחתום עליו, רחוק מלהיות מקובל עליכם. מה תעשו? תבטלו את החתונה? אולי תבקשו לדחות את הכנת ההסכם לאחר החתונה? נכון, אבל בן זוגכם מתקשח. איננו מוכן. הוא דורש חתימה על ההסכם לפני הנישואין. מה תעשו? תחתמו. אפשר ובנסיבות האלו, תעמוד לכם הטענה, בדבר ניצול מצוקת המתקשר, או של הסכם ממון תחת לחץ.

מסקנה: תתחילו את התהליך, ככל האפשר זמן משמעותי לפני מועד הנישואין, ואפילו לפני שבכלל קבעתם מועד לנישואין.

4. את בהריון. חסרת אמצעים כלכליים משמעותיים. משפחתך לא תוכל לתמוך. הקשר עם בן זוגך, בנסיבות האלו, הוא גם סוג של תלות כלכלית. עמדות וזוויות ראייה שלך לגבי נושאי ההסדרה בהסכם, אינן מקובלות על בן זוגך. את חוששת שאם לא תחתמי, הוא יעזוב אותך. את חוששת לנהל אתו מו"מ, על מנת להגמיש את עמדותיו, שמא זה ירחיק אותו. את נמצאת במצב של לחץ. מצוקה. עושק. ואת חותמת בסופו של דבר.

מסקנה: ערכו את הסכם הממון, ככל האפשר לפני ש"נכנסתם" להריון.

5. אתם זוג נשוי. יש לכם ילדים קטנים. אחד מכם, לא עלינו, בגד בשני. הצד הנבגד, הפגוע, "מאיים" שאם לא ייערך הסכם ממון ( שתנאיו הם כנגד הצד שבגד כמובן, וכוללים "עונש" שאם יבגוד שוב, ינושל מכל חלקו ברכוש המשותף )- הוא יתגרש וילבין את בן הזוג הפוגע. ואפילו לא הייתה בגידה, אחד הצדדים אומר: "או הסכם ממון או גירושין".

בנסיבות שתוארו, נחתם הסכם ממון. ההסכם הזה בהחלט ייבחן, בבוא היום, האם ניתן לבטל אותו, כן או לא.

מסקנה: בלי "איומים". בלי לחץ. אל לכרכו את עניין הבגידה, או את עניין הגירושין בהסכם הממון.

הדוגמאות שהובאו, הן חלק מהשתלשלות העניינים והנסיבות שעל פיהן, יוכל אחד מכם לנסות להתנער מההסכם. אני לא אומר/כותב שהוא יצליח. הסכמים נחתמים על מנת שיקוימו, ולא על מנת שיבוטלו. הסיכויים לביטול הסכם ממון, כל הסכם, קטנים.

אבל, השתלשלות עניינים כמתואר לעיל, יחד עם היות ההסכם מוטה בצורה בלתי סבירה לטובת אחד מכם, ויחד עם ראיות שיוגשו לשופט במהלך המשפט ( וחלקן יהיו שקריות ), יכולה לסדוק את "הבונקר" המבוקש. יכולה לאפשר לשופט שידון בסכסוך, לשקול לבטל את ההסכם ( או חלק ממנו ), דבר שיעמיד אתכם בפני הדילמה, האם להתפשר, או לא.

גם אם חולפות במוחכם "הישראלי" מחשבות מגוונות בעניין, אני ממליץ לכם, לטובתכם קוראי מאמר זה, לנהל את ההליך כולו של הכנת וחתימת הסכם הממון, בתום לב, בהגינות, בשקיפות, בחוכמה ובהתחשבות מרבית. הוא שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". 

עד אמצע שנות המאה הקודמת, זוגות שהקימו משפחה, לא חשבו על הסכמי ממון ביניהם. חתונה, הייתה איחוד מלא ושלם של כל מה שיש לכל אחד מהם, וכל מה שיקבל בעתיד. איחוד בלב, בנפש ובכיס..מה ששלי שלך, ומה ששלך שלי.

מאז ועד היום, ובעיקר מאז חוקק בישראל, בשנת 1973, חוק יחסי ממון בין בני זוג, עקב ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, ושינוי בתפיסת התא המשפחתי, יותר ויותר זוגות, רוצים לעשות סדר אחר ביחסים ביניהם, ואלו באים ליידי ביטוי בהסכם ממון שהם עושים.

אני מבקש לתקן טעות רווחת בעניין. ישנו חוקי שנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג. כשאין הסכם ממון, חל החוק. רבים סבורים, שאם ההסדרים שבחוק מקובלים עליהם, כלומר שהחוק, הוא בעצם "הסכם הממון" שלהם - אם כך, למה הם צריכים לעשות בכלל הסכם ממון. כתבתי על הטעות הזו במאמר באתר שנקרא: הסכם ממון - הטעות הקריטית שלכם.

שלוש סיבות עיקריות לצורך בהסכם ממון:

האחת-  אתם מקימים ביניכם שותפות שהיא גם כלכלית, לכל דבר ועניין. וכל שותפות כלכלית, בכל עסק, בין שותפים, מצריכה הסדר מסודר בהסכם.

השנייה-  ההשקעות שלכם בשותפות הזאת, אינן שוות, וגם לא יהיו שוות בעתיד.

השלישית- השותפות הזאת "טעונה" רגשית. היא משולבת במשפחתיות ובאהבה שלכם.

זו שותפות מורכבת ומסובכת. זו קודם כל שותפות המוקמת למטרה שאיננה עסקית ( הקמת משפחה ). "הדלק" שלה הוא אהבתכם, וחברות אישית עמוקה. מצד שני, אתם מעוניינים, כמו בכל עסק, להרוויח ולצבור רכוש.

בכל שותפות עסקית רגילה,  ההשקעה של כל אחד מהשותפים, וכן הקדשת הזמן והעבודה שלו בעסקי השותפות, קובעת את חלקו בשותפות. את חלקו בחלוקת הרווחים. את חלקו בפרוק השותפות. את חלקו בחובות. בהפסדים. השקעות שוות- חלקים שווים. השקעות בלתי שוות- חלקים בלתי שווים.

אבל שותפות ביניכם, בני הזוג? איך אתם רואים את החלקים שלכם בשותפות? עד כמה החיבור הזוגי והמשפחתי המתהווה ביניכם, ישפיע על החלקים של כל אחד מכם בשותפות, מההיבט הכלכלי נטו שלה? עד כמה תרצו להתפשר, ולהיות נדיבים?

לדוגמא: אחד מכם מרוויח בשוטף יותר. השני פחות. לאחד יש רכוש מהעבר. לשני יש פחות, או אין בכלל. אחד מכם הוא בעל עסק. או יהיה בעתיד. השני לא. אחד מכם יעשה קריירה מקצועית, השני יגדל את הילדים. ומה על מתנות ו/או ירושות שיקבל כל אחד מכם לשותפות, באופן בלתי שוויוני?

ואם זה המצב- איך ייקבע חלקו של כל אחד מכם בפרידה? מה יקבל כל אחד מכם בפרידה?

פועלים בשותפות הזו, שני מרכיבים, שני ראשים ( תרתי משמע ): האחד, הדדיות מלאה, שותפות, הרמוניה, אהבה, יחסי מין, גידול ילדים, נאמנות ובנייה של התא המשפחתי, והשני, ענייני הרכוש הנפרדים שלכם, לעתים, בפערי רכוש גדולים מאוד ביניכם.

שני ראשים אלו, מתנגשים ומחלחלים האחד בשני לאורך חיי הזוגיות הארוכים, ומתנפצים בקול רועם, ביחוד בשעת משבר, שהגדול שבהם הוא הפרידה. מי שהוא בעל הרכוש, או בעל הפוטנציאל לרכוש בעתיד, ירצה לשמור על זה בפרידה, ומי שאיננו בעל רכוש, רואה בזוגיות אופציה לביסוס כלכלי, כך שבפרידה, הוא לא יצא בידיים ריקות.

ואז, בהעדר הסכם ממון, שני האינטרסים הנ"ל מתנגשים האחד בשני, כשהחבילה מתפרקת. מהר מאוד תמצאו את עצמכם נישענים על משענת הקנה הרצוץ, הלוא הוא בית המשפט הנכבד, ואני מבטיח לכם, כ עו"ד הסכם ממון מומחה, שאתם לא רוצים את זה, אבל ממש לא.

הסכם ממון טוב, הרמטי, מסדיר וקובע לא רק את הזכויות והחובות שלכם ברכוש, בפרידה, אלא שהוא גם מונע מכל אחד מכם, את האפשרות שיגיש תביעות סרק, כנגד בן זוגו, הלשעבר אהוב ( ה ). הוא סוגר בפניכם את הדלתות של בתי המשפט ( הפתוחות לרווחה- כל דיכפין, יית ויתבע כאוות נפשו, וכל המרבה, הרי זה משובח ). ההסכם שלכם, יסגור את השערים. 

ואם תדעו שכך הם פני הדברים, ויש הסדר טוב, הוגן, שלוקח בחשבון, מתחשב ומאזן באופן כלשהו, בין בשני ה"ראשים" הנ"ל ( הממון הנפרד של כל אחד מכם מחד, והזוגיות והשותפות מאידך ), זה יתרום לשלווה, והסרת מתחים מיותרים במהלך חיי הזוגיות שלכם. זו איננה מליצה. אני יודע את זה, כפידבק מזוגות רבים.

העניין רגיש ונפיץ. האם אתם בלחץ? בדרך כלל, היוזמה לעשות הסכם ממון מגיעה מבן הזוג שיש לו יותר רכוש, מאשר לבן זוגו. או מבן הזוג שיש לו יותר פוטנציאל לצבור רכוש בעתיד ( מקצועי או ממשפחתו ). מטרת היוזמה היא, להגן על הרכוש הזה שלו, למקרה שבני הזוג ייפרדו.

משמעות הפנייה לבן הזוג היא, שאני רוצה להגן על עצמי, מפני האפשרות, שאתה תשאף לקבל חלקים מרכושי, בשעת פרידה. התוצאה הכמעט מידית היא, תחושה אצל בן זוגכם, שלא מאמינים לו, הופכים אותו לחשוד. מצב של משבר אמון. והרי בלי אמון הדדי, אין טעם להקים משפחה או שותפות כלכלית, הלא כן?

המשבר יכול להיות כה גדול ועמוק, שאולי תצטערו על עצם העלאת הנושא. אולי זה גם יהיה "הקש שישבור את גב הגמל", כלומר, ישבור את הקשר שלכם חלילה. וגם אם לא- זה יהיה חבוי אי שם, לאורך כל חיי הזוגיות שלכם, ותישאר צלקת.

לכן, סוף מעשה ( או אולי סוף אהבה ) במחשבה תחילה. "החיים והמוות ביד הלשון". לא תמיד חייבים לחתום על הסכם ממון! לא בכל מחיר.

איך תעשו את זה נכון? להלן המלצתי לשלבים נכונים: 

שלב ראשון-  שיח חברים

אני ממליץ לכם לא לגשת לנושא הזה באופן חזיתי וישיר. דאגו בדרך כלשהי, להימצא בחברת אנשים, חברים, ( לא משפחה ), ששם יועלה הנושא הזה באופן כללי. לחילופין, קראו על הנושא באינטרנט, ותפנו את בן הזוג שלכם למאמר התומך בעריכת הסכם. כולל למאמר הזה.

שלב שני-  שיח עם בן הזוג

לאחר שהנושא הועלה על ידי אחרים, ובסמוך לזה, או תוך כדי העלאת הנושא על ידי החברים, גלו את דעתכם לבן זוגכם, שהנושא נראה לכם חשוב, ונכון להסדרה, ותדגישו- לטובת שניכם. ( וזה אכן כך- זה גם לטובת בן הזוג חסר הרכוש ).

בהנחה שבן זוגכם משמיע התנגדות לעניין, תניחו לנושא לזמן מה. אבל לאחר מכן, כעבור ימים ( לא יותר ), תחזרו לנושא. תאמרו שקראתם על זה שוב, התייעצתם עם חברים, ואתם מבקשים שבן זוגכם יכבד את רצונכם, בכך שתיגשו שניכם לעורך דין מומחה להסכמי ממון, על מנת לשמוע יותר פרטים בעניין- ומשם להחליט מה הלאה. אל תיכנסו לויכוחי סרק עם בן זוגכם. השלב הבא יהיה המכריע.

אתם צריכים להצליח בבחירת עורך דין מתאים, כבר ב"מכה הראשונה". כי אם הוא לא יהיה אדם המתאים לכם, אם הוא ואתם לא תצליחו, המחלוקות ביניכם יעמיקו, ותתחילו להתרוצץ אחרי עורכי דין נוספים. יהיה קשה יותר. האם בכלל צריך עורך דין?

איך תעשו את זה?

עורך דין הסכם ממון מומחה בלבד

לפני בחירת עורך דין להסכם ממון, בררו על עורך הדין ( תוכלו לראות את זה בקלות באתר שלו ), האם הוא עוסק רק בהסכמי ממון, או שהוא "כלבויניק". עו"ד כללי, העוסק למשל גם בהוצל"פ, וגם במקרקעין וגם בפלילי וכו'. אתם לא רוצים עורך דין כללי. אתם רוצים מישהו שהעיסוק היחידי שלו, הבלעדי, הוא רק הסכמי ממון. כי מישהו שעוסק בשלל עניינים, ועושה גם, "על הדרך", הסכמי ממון- לא מתאים לכם. למה דווקא אני? 

עורך דין שערך מאות הסכמי ממון

ככל שאנחנו עורכים יותר הסכמי ממון, יושבים עם יותר זוגות, כך גם אנחנו מעשירים את עצמנו, ולומדים מהזוגות עצמם. מכם. הרגישות שלנו מתחדדת. העדינות. הסבלנות. התובנות המיוחדות, איך לצאת ממשבר בלתי צפוי במהלך הפגישה, איך לנווט את הפגישה באופן נכון, באופן ששני בני הזוג יתנו בנו אמון מלא, העלאת רעיונות יצירתיים לפתרון חילוקי דעות ( לעתים קשים ).

התרשמות משיחת טלפון עם עורך הדין

העיקר הוא זה: דברו עם עורך הדין בטלפון. דברו אתו ממושכות. רבע עד חצי  שעה. ואז, תסמכו על עצמכם ועל האינטואיציה שלכם. אין כמו התרשמות משיחה ישירה בטלפון. תדעו אם יש לו סבלנות, אם הוא נעים לכם, פתוח, מבין אתכם, מקצועי, רגיש, בעל יכולת למצוא עבורכם את מה שמתאים לכם, כולל נוסחאות איזון ומדרג ( למקרה חירום..). שאלו שאלות.

בחירה משותפת

לאחר שיחת הטלפון, אל תקבעו מועד לפגישה. שתפו את בן זוגכם בהתרשמותכם מהשיחה עם עורך הדין, ותנו לו את האפשרות שישוחח גם הוא עם עורך הדין, על מנת שגם ההוא, בן זוגכם, יחליט שעורך הדין הזה מתאים לו. בחירה משותפת של עורך דין הסכם ממון חשובה, גם אם בן הזוג אומר לכם שתבחרו מי שאתם רוצים.

אם לא תבחרו עו"ד ביחד, אם רק אחד מכם ישוחח עם עורך הדין, לא תדעו מה דובר בשיחה, איזה נושאים הועלו כבר, והאם עורך הדין נבחר, בהסתמך על העמדה שנקט בטלפון, לגבי הסדרת אותם נושאים שהועלו. אני לא מוצא די מילים, כדי להבהיר לכם עד כמה זה חשוב. זה המפתח. שניכם מתרשמים, שניכם בוחרים במי ששניכם נותנים בו אמון. 

קריאת מאמרים שכתב ופרסם עוה"ד 

תקראו על עורך הדין, באינטרנט ובאתר שלו. חפשו מאמרים שכתב באינטרנט, בנושא הסכמי ממון. תכתבו בגוגל את השם שלו, יחד עם המילה "מאמר", או "מאמרים" ויחד עם "הסכם ממון". תכתבו למשל: "אורי גנור מאמר הסכם ממון". תקראו מאמרים באתר שלו. היקף המאמרים שפרסם ותוכנם, יעיד עבורכם לא רק על בקיאותו המקצועית, אלא גם על אישיותו. תקראו את הסגנון של המאמרים שלו. מה שנקרא "בין השורות", ותגלו איזו רוח נושבת מבין השורות.

קבלו המלצות

קראו המלצות עליו, מלקוחות שלו, כפי שפרסם אותן עורך הדין באינטרנט. לעתים, ככל שהדבר יתאפשר, בקשו מעורך הדין לקבל מספרי טלפון מלקוחות שלו, על מנת שתתרשמו משיחה אתם. ( הדבר לא פשוט, כי זוגות רבים לא מעוניינים משום מה, שיידעו שערכו הסכם ממון ). ראו רשימת  שמות של ממליצים עליו, באתר שלו, גם כאלה שלא עשו אצלו הסכמי ממון. האם ישד בין הממליצים עליו שמות המוכרים לכם? 

עורך דין שאיננו חבר של אחד מכם

שניכם חייבים להיות משוכנעים, שעורך הדין שלכם יהיה אובייקטיבי ונייטרלי. אבל אם הוא חבר של אחד מכם, איך יוכל השני לסמוך עליו?

כיוון שיש ביניכם אינטרסים מנוגדים, או זוויות ראיה שונות, לגבי הסדרי הממון שביניכם, אתם חושבים, שאולי עדיף לכם, שכל אחד ישכור את עורך הדין שלו. זוהי טעות די נפוצה.

שני עורכי דין, יכולים בקלות, גם מבלי להתכוון לכך, להקצין את העמדות שלכם ולסבך אתכם. כל אחד מהם "ימשוך" לכיוון שלו, ויפחיד אתכם מפני הגמשת עמדות. אתם חייבים לבחור בעורך דין אחד, ששניכם תתנו בו את אמונכם.

אבל אם חשוב לכם, שיהיה עוד עורך דין מטעמכם בתמונה, דאגו להעביר לו את טיוטת הסכם ממון, לאחר שתוכן על ידי עורך הדין המשותף של שניכם.

אתם יכולים לחתום על הסכם ממון ללא עורך דין. זה יהיה תקף, בתנאי שבית המשפט או נוטריון יאשר אותו ( וידועים בציבור לא צריכים אישור להסכם ). אבל כמה בעיות עם זה:

אם תרצו אישור של שופט ( ולגבי זוגות נשואים קיימת חובה שבית המשפט יאשר את ההסכם )- לא בטוח שהנוסח שתגישו לשופט ירצה אותו. ייתכן שהוא "יטרטר" אתכם, שתכינו נוסח משפטי "נכון" יותר, על פי החוקים הרלבנטיים. ואז תטורטרו בלך ושוב.

אתם לא ממש יודעים אם המסמך שתכינו, כולל זה שהורדתם באינטרנט, אכן "מכסה" את כל המצבים האפשריים. אולי הוא ייראה לכם הסכם טוב, אבל לא תדעו מה יש לכם ביד, עד שתגיע שעת המבחן שלו. והנושאים יותר מידי חשובים ( ראו פירוט הנושאים בהמשך ), כדי להשאיר אותם חשופים לטעויות. גם אם השופט יאשר את ההסכם, זה לא אומר דבר וחצי דבר לגבי התוכן שלו, והאם הוא יספיק לכם בשעת מבחן, או לא.

אם יש עורך דין הסכם ממון בתמונה, מומחה, הסיכוי שהמצבים הנ"ל יקרו, קלושים. אבל גם אם יקרו- יש לכם כתובת. אם אותו עורך דין התרשל- תמיד תוכלו לתבוע אותו ואת חברת הביטוח שלו.

ללא עו"ד - מי יהיה אחראי להסכם שתעשו לבד? ( כל הסכם שאתם מורידים באינטרנט, גם אם אתם מורידים אותו מאתר של עורך דין, כתוב עליו, או באתר, שעורך הדין לא אחראי להסכם הזה ).

הבהרה חשובה: הסכם הממון לא חייב לכלול את כל הנושאים שברשימה שתקראו בהמשך. בהחלט לא. ניתן להסתפק במינימום ההכרחי בלבד, ודי בכך שאחד מכם יאמר בטלפון שרצונו הוא בהסכם בסיסי- הדבר יבוצע במדויק.

לפני שאגע בנושאים שצריך להסדיר בהסכם ממון, יש לקבוע באופן כללי, מה היא המסגרת הכללית, ה"בגדול" של ההסכם שלכם.

האם הפרדה רכושית מוחלטת, מלאה, חלקית - או להפך, שיתוף רכושי?

האם אתם בונים לעצמכם הסכם היוצר הפרדה בין ענייני הממון של כל אחד מכם, הפרדה מוחלטת ומלאה, לבין חיי הזוגיות,  "מה ששלי שלי, ומה ששלך שלך?" ( זה קורה הרבה אצל זוגות ידועים בציבור, או זוגות המקימים מסגרת זוגית בפעם השנייה ויותר ).

ואם אתם בעניין של הפרדה רכושית, האם ההפרדה הזו תחול רק לגבי צבירות העבר של כל אחד מכם, ואילו לגבי מה שתצברו בעתיד, זה יהיה משותף? או האם פניכם יותר לכיוון של שיתוף מלא ברכוש גם לגבי העבר?

לחילופין או בנוסף, האם תהיו מעוניינים בנוסחת מדרג כלשהי, ולפיה, על פני שנות הזוגיות שלכם, לאט לאט, יותר ויותר רכוש נפרד, יהפוך להיות משותף?

חשוב וקריטי: הסכם ממון טוב, הרמטי, מסדיר וקובע לא רק את הזכויות והחובות שלכם בפרידה. מטרתו העיקרית היא, לצד הסדרת ענייני הרכוש ביניכם בפרידה, שלא תגיעו בכלל לבתי המשפט. כי אם עשיתם הסכם ממון משובח, הכל בו ברור, אבל בכל זאת, בניגוד להסכם, אחד מכם יחליט להגיש נגדכם תביעה לבית המשפט ( על משהו שלא מגיע לו ), ותמצאו את עצמכם בבתי המשפט, שנים, מה עשינו? מה שווה היה ההסכם הגרוע שעשיתם?

כי אתם צריכים לדעת, שבישראל, דלתות בתי המשפט פתוחות לרווחה. כל תביעת סרק שמוגשת- פותחים תיק. לא מבררים האם יש עילה כלשהי, או שזו תביעת סרק. מתקיימים דיונים. שוכרים שרותי עורכי דין. מוציאים אנרגיה עצומה בעניין. ולפעמים, אחד מכם, נתלה נואשות בקשר הגווע שביניכם, באמצעות ניצול לרעה של בתי המשפט. את זה חייבים לסגור. 

החלת הרעיונות הכלליים הנ"ל, תיבחן בעדינות בפגישה עם בני הזוג, ותוסדר בהסכם הממון, למצב של פרידה, לגבי חלק או כל הנושאים הבאים:

 זכרו- אתם בוחרים איזה הסכם ממון טוב, לכם, ומה לכלול בו. האם יותר נושאים או פחות. תנו הנחייה בטלפון לעורך הדין, ורצונכם יבוצע.

• רכוש אישי מהעבר - של כל אחד מכם, מלפני הקמת הקשר הזוגי, כגון דירה בבעלות, מניות, עסק, כספים בחשבון הבנק שלכם, מכונית וכיו"ב.

         פעולות עצמאיות ברכוש האישי, בשיקול דעת בלבדי של בעל הרכוש?

• חובות אישיים מהעבר ומהעתיד-  שצבר כל אחד מכם, לכל גורם, לרבות חובות לגורמים ממלכתיים, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי וכיו"ב. הנושא הזה הוא לעתים קריטי. צריך למנוע, באופן הרמטי, אפשרות שחובות של אחד מבני הזוג, יזלגו לבן הזוג האחר, ולקבוע מה עושים במצב כזה.

• רכוש שתרכשו במשותף במהלך הקשר הזוגי-  בהשקעות בלתי שוויוניות. קביעת כל ההסדרים הקשורים בחלקים שיהיו לכל אחד מכם באותו רכוש משותף, ובעיקר נהלים למכירת אותו רכוש, וחלוקת התמורה ביניכם ( קורה שאחד מבני הזוג מתעקש שלא למכור דירה משותפת, כיוון שהוא מעדיף להמתין, עד שיתקבל הסכום הגבוה לשביעות רצונו, ואילו בן הזוג האחר, מעוניין למכור במהירות, ללא המתנה מיותרת ).

• מתנות וירושות- שכל אחד מכם יקבל במהלך הקשר הזוגי, כולל מצב, שבו ניתנה לכם מתנה ממשפחה של אחד מכם, מבלי שנקבעה זהות המקבל, וכולל מתנות, שאינן בכסף, שלפי טיבן נועדו לשמש את שניכם או ילדים משותפים שלכם.

בנוסף לנושאים שבהסכם הממון הבסיסי, המפורטים לעיל, ניתן להסדיר גם את הנושאים הבאים:

• צבירות סוציאליות מהעבר ומהעתיד-  שכל אחד מכם צבר במקום העבודה שלו, כגון קרן פנסיה, קרן השתלמות, זכאות לפיצויי פיטורין, ביטוחי מנהלים וכיו"ב. למקרה של הולדת ילדים, ופרישת אחד מבני הזוג לתקופה העולה על 3 חודשים ( למשל ), לקבוע את חובת ההשתתפות בהפסדים של בן הזוג שפרש.

• מתנות החתונה-  לגבי זוגות שעתידים לקבל מתנות מהמשפחות, בסכומים בלתי שוויוניים.

• קביעת סמכות שיפוט- למקרה של סכסוך משפטי. למשל לקבוע, שהסמכות לדון בסכסוך תהיה לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית הדין הרבני. או אולי, לבורר מוסכם. או לחילופין, אם תגורו בחו"ל ( במגורים של קבע ), האם תרצו להעניק סמכות שיפוט גם לבית המשפט בחו"ל ( בתנאי כמובן שניתן יהיה להגיש את הסכם הממון כראייה במשפט, ולהסתמך עליו )? העניין של סמכות שיפוט חשוב במיוחד, לגבי זוגות, שאחד מבני הזוג הוא אזרח זר, ואז, בהעדר הסדרה של הנושא בהסכם הממון,  הוא יוכל לגרור את בן זוגו לבית משפט בחו"ל, שכלל לא יכיר בהסכם הממון כמסמך מחייב.

• כתובה- מה דינה של הכתובה? האם יהיה על בן הזוג לשלמה לבת הזוג, בנוסף להסדרי הממון שבהסכם? או שמא, בני הזוג רואים בזה עניין טקסי, ולא מחייב?

• פטירה חו"ח-  מה קורה עם ההסדרים שבהסכם במצב של פטירה של אחד מבני הזוג?

• סרבנות גט-  מה שמוכר גם כ"הסכם לכבוד הדדי". מניעת מצב, שבני הזוג ינצלו את הצורך להשיג גט, כקלף מיקוח לגבי נושאים שונים. כלומר, למנוע מצב של סרבנות גט, ולאפשר למי שצריך את הגט ( כדי לשנות את הסטטוס שלו מנשוי לגרוש ), שיקבל את זה. סעיף זה בעייתי, אך יש פתרונות.

• זכייה בהגרלות- האם כספי הזכייה, כמו לוטו, טוטו, מפעל הפיס, הם אישיים של רוכש ומממן הכרטיס, או משותפים?

• בעלי חיים. מה לעשות, קראו באינטרנט- זוגות מתדיינים על בעלי חיים.

• פיצויים מוסכמים להפרת ההסכם-  למקרה של הפרת ההסכם על ידי אחד מכם.

• פיצויים מוסכמים למניעת הגשת תביעות סרק- תתפלאו, אבל הדבר קורה. בישראל הכל שפיט. כל אחד יכול להגיש תביעה נגד כל אחד. אם עשינו הסכם ממון, קבענו ותחמנו את הזכויות של כל אחד מכם, ובסופו של יום, בפרידה, תמצאו את עצמכם בבית המשפט, מה עשינו? צריך לצמצם את העניין הזה, כיוון שהליך משפטי יפגע בכם ובמשפחות שלכם. צריך להוריד את האופציה הזו מסדר היום שלכם, וזאת על ידי קביעת הסדרים בעניין הזה, שיגרמו לכם לחשוב פעמיים ויותר, בטרם תנצלו את בתי המשפט להגשת תביעות הטרדה.

• גישור-  בטרם ייכנס הסכם הממון לתוקף, תהיה קביעה שאתם חייבים למצות לפני כן, תהליך מינימלי לפחות של גישור.

• צבירת קניין רוחני כולל מוניטין אישי- אם לאחד מכם יש כישרון בתחום מסוים, בדרך כלל כישרון בשילוב עם מקצוע מתאים ( לדוגמא רופא, מהנדס, עו"ד, איש מחשבים וכיו"ב ), יכול להיות שבמהלך שנות הזוגיות, הוא יצבור מוניטין. אמנם מוניטין, זה משהו אישי, אבל מה אם בן הזוג האחר, הקריב את הקריירה של עצמו, למשל על ידי השקעה בגידול הילדים ובמשפחה, ובזמן הזה, בן הזוג בעל המוניטין, התפנה להקדיש את כל זמנו לצבירת המוניטין?

• הקמת עסקים- אנא קראו בהמשך המדריך. שני צדדים לעניין: רווחים והפסדים. תחליטו אם תרצו להיות שותפים בעסק, אבל אז גם בחובות שלו?

• חשבון בנק משותף- לא חייבים להסדיר את זה. יחד עם זאת, קיימת חשיבות מסוימת לקבוע, אם תפתחו חשבון בנק משותף, ואם כן, האם מלוא ההכנסות שלכם, מיגיע כפיכם, מהכישרון שלכם, ממשכורות ומהכנסות מעסקים - האם הם יופקדו לחשבון הבנק המשותף, והאם אתם רואים אותם כשייכים לשניכם, או שמא, תפקידו רק סכומים משתנים, כפי שתחליטו עליהם מידי פעם, על פי צרכי המחייה המשתנים שלכם.

• צבירת רכוש אישי בעתיד- על ידי כל אחד מכם. האם הוא נישאר אישי, ואינו מתחלק, גם בפרידה.

• החלפת רכוש אישי או משותף- הרכוש האישי של כל אחד מכם הוא דינמי. קביעות להחלת ההסכם, ושמירה על הרכוש החילופי, שיירכש במקום כל רכוש אישי או משותף קיים. שלא תצטרכו לעשות כל פעם הסכם חדש.

• "פירות", עליית ערך, זכויות בנייה וכיו"ב- הן על הרכוש האישי והן על המשותף.

ניתן לאשר את ההסכם ב 4 מקומות: בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, נוטריון, רשם הנישואין. לגבי זוגות נשואים, הסמכות לאשר את ההסכם היא רק לבית המשפט ולבית הדין.

אם ההסכם מאושר על ידי בית המשפט או בית הדין, זה הופך את ההסכם לפסק דין. אם ההסכם אושר על ידי נוטריון או רשם הנישואין- זה איננו פסק דין. יש יתרון מסוים לאשר את ההסכם בבית המשפט, כי יהיה בידיכם פסק דין. זה "חזק" יותר. 

מאידך, לא כל הזוגות אוהבים ללכת לבית המשפט, ביחוד לא בשלב הזה של תחילת הקשר שלהם.

בפגישה עם עורך הדין, מתקבלת החלטה משותפת, מה עדיף לזוג הספציפי, מבחינת נתוני ההסדרה שבהסכם.

ככלל, אי אפשר לבטל הסכמים. כולל את הסכם הממון. אילו ניתן היה לבטל הסכמים, לא היו עושים אותם. להפך, כשמישהו רוצה לבטל את הסכם הממון, הוא נתקל בבתי המשפט, שהם כמו חומה בצורה, "בונקר" הגנה על ההסכם שלכם.

ניתן כמובן לבטל את הסכם הממון, אם שניכם מסכימים לבטל את ההסכם.

כמו כן, ניתן לבטל את הסכם הממון, מאותן עילות הקבועות בחוק החוזים, ובחוק החוזים, תרופות בשל הפרת חוזה.

מה הן העילות לביטול הסכם ממון, ואיך מבטלים הסכם ממון.?

עיקרן של העילות הן:

הטעייה-  אם הטעו אתכם ערב חתימת ההסכם, אם בן זוגכם הונה אתכם, מסר לכם נתונים כוזבים.

טעות מהותית- אם טעיתם כשחתמתם על ההסכם, בטעות מהותית, קריטית, שיש להניח שאדם סביר לא היה חותם על ההסכם, אילמלא הטעות.

ניצול מצוקת המתקשר-  אם ניצלו את חולשתכם הנפשית, הגופנית, שכלית וגרמו לכם לחתום על ההסכם תוך ניצול מצוקתכם כאמור.

כאמור, אל תבנו על זה שבבוא היום תבקשו לשנות את ההסכם, כדי להשיג הסכם טוב יותר עבורכם.

הביטול ייעשה על ידי פנייה לבית המשפט שיצהיר על ההסכם כבטל.

כמו בכל מקצוע חופשי אחר, אין לזה מחיר אחיד. אותו ניתוח רפואי מסובך- רופא אחד יבקש סכום מסוים, ורופא אחר, פי 50 יותר.

זה ככה גם אצל עורכי דין.

תמצאו מחירים במשרדי עורכי הדין, החל מ 2,000 ש"ח, ועד לסכומים גבוהים ומופרזים, של 30,000 ש"ח. 

קיימים פערים גדולים בין משרדי עורכי דין להסכמי ממון,  ללא הצדקה.

המלצתי היא על שכר טרחה ראוי: בין 3,000 מינימום ועד 6,000 ₪, בתוספת מע"מ.

כל עורך דין קובע לעצמו את המחיר ואת שכר טרחתו. עצתי היא לקוראי המאמר, לא לשכור עורך דין זול במיוחד, לפי הביטוי : "עורך דין בגרוש שווה גרוש". זה נכון לגבי כל נותן שרותים. הזול הוא יקר, והיקר הוא זול. אני פשוט רואה זוגות המגיעים אלי, לסיבוב שני, לאחר שנכשלו עם עו"ד זול. לא הצליח. או שהגיעו להסכם, אבל בית המשפט לא אישר אותו, כי לא היה טוב.

ההסכם הזה, יותר מידי חשוב לכם, מכדי שתתפשרו על העניין.

עניין המחיר, חשוב ככל שיהיה, איננו הדבר הכי חשוב בעניין. הכי חשוב הוא, כל מה שנכתב לגבי בחירה נכונה של עורך הדין, כאשר שיקולי העלות, נכבדים ככל שיהיו, חשובים הרבה פחות.

אם יש סיכוי שאחד מכם ירצה להקים עסק, במהלך שנות הזוגיות. של מי העסק הזה בשוטף? של מי העסק הזה בפרידה?

הנושא מורכב. ראשית, תלוי אם ההסכם שלכם הוא מסוג של הפרדה רכושית מלאה, או שהוא יותר בעל אופי של שיתוף.

אם אתם מעוניינים שהעסק שאחד מכם יקים, יהיה של שניכם, כאשר רק אחד מכם עובד בו, ומנהל אותו-  חובות שיצבור עסק כזה, יתגלגלו על שניכם. כלומר, יווצר מצב, שבו אחד מכם שותף בעסק, אולי שותף פסיבי, ואז, יום אחד, יתברר לו שהוא, כשותף, חייב סכומי כסף משמעותיים לנושים, בגין מחדלי בן זוגו. אין למי שאיננו מעורב בעסק פיקוח ושליטה על האפשרות שהעסק יתדרדר, ויצבור חובות.

אז האם תהיו מעורבים בפעילות העסק? האם תהיו גם אתם , השותפים הפסיביים ( כי אתם עסוקים בעבודה אחרת, ואין לכם הבנה בנושאי העסק )-   האם אתם תחליטו לגבי העסק, כגון קבלת עובדים, הרחבת העסק, קבלת שותפים, לקיחת הלוואות וכו'? אם תרצו להיות שותפים, ואם זה יהיה מקובל גם על בן הזוג שלכם, וליהנות מהצלחתו, ליהנות מהדבש, תנו את דעתכם גם לעוקץ, שלא לדבר על סכסוכים אפשריים לגבי ניהולו, וכל הקשור בו, הקיימים כמעט תמיד בין שותפים.

לא חייבים להסדיר הסכם זה בהסכם הממון, אבל אפשר באופן עקרוני וחלקי.

לגבי ידועים בציבור, הסכם הממון הוא לא רק חשוב, אלא שהוא חובה. 

הסיבה היא, שלגבי זוגות החיים כבני זוג ידועים בציבור, אין "משהו", חוק כלשהו, שבמקרה של סכסוך, יסדיר את חלוקת הממון ביניכם. יש חוק כזה, אבל הוא איננו חל עליכם, אלא רק על זוגות נשואים ( חוק יחסי ממון בין בני זוג ).

לכן, אם בפרידה יהיה סכסוך ביניכם, כל הרכוש שלכם, גם זה שהבאתם אותו לזוגיות באופן אישי, שהיה שלכם עוד מלפני ההכרות עם בן זוגכם, וכולל כל מה שצברתם באופן אישי במהלך הקשר ( כולל מתנות וירושות שתקבלו ) -  הכל, יהיה פתוח לדיונים ולסחטנות.

חלק מהזוגות מתלבטים, אם על פי אורח החיים שלהם, הם נכנסים לקטגוריה של "ידועים בציבור", ולכן כדאי להם להזדרז ולחתום על הסכם, או שהם רק חברים, שאינם נכנסים להגדרה של "ידועים בציבור".

המבחן לזה, הוא כידוע, ניהול משק בית משותף. אם אתם מנהלים משק בית משותף + עוד כמה דברים, אז אתם ידועים בציבור. אבל בכל מקרה של ספק, בייחוד במקרים של קשר ממושך, ודאי במקרים שיש ילדים משותפים, עדיף לכם, ולו למען הזהירות, לעשות הסכם ממון.

הורים רוצים להיות בטוחים, שכל מה שהם צברו במשך השנים, לא יועבר ליידי בן הזוג שלכם. הם רוצים להיות בטוחים, שאם הם נותנים לכם מתנה גדולה, או חלילה, מורישים לכם את ההון המשפחתי שצברו, שזה הולך אליכם, ולא לבן זוגכם.

זה טבעי. גם אתם תהיו כאלה, כשתתבגרו, והבן או הבת שלכם יתחתנו.

הדרך לכך עוברת אף היא דרך הסכם הממון, אבל זו דרך לא ודאית. הסיבה היא, שבני זוג רשאים לשנות בהסכמה ביניהם את ההסכם. ואם הם יעשו את זה, ההורים לא ידעו על כך. בני הזוג יוכלו לשנות את ההסכם עוד לפני העברת הרכוש מהמשפחות שלהם, או לאחר מכן.

לכן, טעות לחשוב שהסכם הממון מגן עליכם, ההורים, מפני לא עלינו, בן הזוג החמדן של ילדכם האהוב.

הפתרון הוא אחר, מחוץ להסכם הממון, ואיננו קשור אליו.

מתי הזמן הנכון לערוך הסכם ממון: לפני או לאחר הנישואין? התשובה היא: לפני. הסיבה היא: אחרי החתונה כבר יהיה מאוחר מידי. אם תרצו לעשות הסכם ממון לאחר הנישואין, מה תעשו אם בן זוגכם יסרב לחתום? תתגרשו? לא. תישארו נשואים, ללא הסכם ממון, עד שיגיע המשבר. הפרידה. ואז תהיו בידיים ריקות. תרתי משמע. לכן, למרות שמבחינה משפטית אין שום הבדל, עדיף לכם לעשות הסכם ממון לפני החתונה

במובן מסוים, זה גם יהיה מעין מבחן לטוהר ליבו של בן זוגכם. שלא יתברר לכם, מאוחר מידי, שהתחתנתם עם בן זוג חמדן.

הסכם לחיים משותפים, הסכם נישואין, הסכם זוגיות - כל השמות הנ"ל, הם שמות שונים למסמך אחד, והוא הסכם ממון. כל המעוניין לדעת על אחד מהנושאים הנ"ל, יתכבד ויקרא את כל מה שנכתב לגבי הסכם ממון. זו "אותה גברת בשינוי אדרת".